ביום אביבי שטוף אור גילה אבא את גיטהל'ה פוסעת בבית בצורה מוזרה,
כשהיא נתמכת בקירות.
"מה את עושה, גיטהל'ה? מדוע את הולכת בצורה כזאת? תהה.
"קשה לי.. אני מרגישה שאם לא אחזיק - אפול!" הסבירה לו הקטנה.
אבא קימט את מצחו, הילדה הקופצנית והתוססת, מהססת לפתע כל כך!
מה עובר עליה?
כך החלה מסכת החיים של גוף שבור ונפש שלימה - מסכת חייה של גיטה,
אשר למרות מוגבלותה הפיזית הצליחה להגיע למחוזות רחוקים ובלתי
נתפסים והיתה מורת דרך לרבות, במיוחד בתחומי החינוך המיוחד והתקשורת-
בהם היתה פורצת דרך, אך לא רק בהם.
בכוחות נפש ובאמונה תמימה - ובתמיכת משפחתה המיוחדת - מיצתה את
יכולתיה במאמצים בלתי מובנים והשאירה חותם בדורנו.
בוודאי לא מתאים לה, לגיטה, להיות "מדוברת" או "מסופרת" על דפי ספר-
אך הציבור ביקש ואף דרש, להעלות את סיפורה המופלא עלי כתב.
ביקשנו רשות גדולים וזכינו בברכותיהם.
והרי דבריה ומעשיה הם זכרונה...
Write Your Own Review