ויוותר יעקב

הנובהרדוקאים מצאו פתרון שימעיט את איסור הטלטול  בשבת במקום שכל בחור יקח ערמת כפיסי עץ וילך מן היער עד לעגלת המשא, הם יצרו שרשרת אנושית והעבירו מיד ליד את כפיסי העץ. העבודה היתה קשה יותר, אבל הסיפוק עצום הם נמנעו מטלטול דאורייתא!  כל אחד מהם טלטל פחות מארבעה צעדים! "כל הכבוד לכם". מנהל העבודה לא ידע את נפשו מהתרגשות "מדוע אתם עובדים קשה כל כך ומייעלים את התפוקה? "זה פשוט" אמר ר' יעקב "אנו פטריוטים נאמנים! אנו אוהבים מאד את אבא סטאלין ואת אמא רוסיה". "אה, ממש אין מילים" חזר ושנה "איזו נאמנות. איזו פטריוטיות..." "כן" סיכם ר' יעקב, כשהבחורים כובשים את חיוכיהם לתמימותו של המנהל, "אבל היות שעבדנו עבודה כפולה, מגיע לנו לחם בכמות כפולה"! "וכך בזכות השבת היה לנו לחם משנה..." זו היתה דרכו של ר' יעקב, באמונה צרופה, במסירות נפש למען מצוותיו, בפיקחות נדירה, בשנינות מופלגת, כך שרד את סיביר, כך נלחם ברוסים, כך נאבק למען שמירת התורה במחנות הפליטים בארץ ישראל, כך נשא את דגל התורה בישיבות אותן הקים בכל מקום, בדרשות אותן השמיע ובעצם בעולם כולו. ויוותר יעקב... לבד מעיירתו קריניק לבד מהוריו ומכל משפחתו שנטבחו בידי הנאצים ימ"ש ויוותר יעקב... בין השרידים של ישיבת נובהרדוק המעטירה בין המעטים שלעגו לצורר הסובייטי ויכלו לו תחת שלטון הקומוניסטים הרוסים ימ"ש ויוותר יעקב שלם באמונתו, שלם במסירות הנפש שלו  שלם בשמחתו,  שלם בשנינותו, הנובהרדוקער האחרון, מגיד המישרים האחרון שריד אחרון לדור דעה ויוותר יעקב, אך לא לבדו, הקדוש ברוך הוא עמו!