חכמת נשים (בגן השלום לנשים)

האשה היא למעשה ה"ציירת" שמצירת ומעצבת את דמותו של הילד ולכן לה מגיעות כל המחמאות וההערכה, כשהילד הזה גדל לאיש בעל מידות טובות ומעשים טובים. וצריכים ללמוד קל וחומר - אם כשרואים ציור יפה,כולם משבחים את הצייר ואת כשרונו ומתפעלים מהאמנות וכו' -אף שלמעשה זהו רק ציור דו ממדי ושטחי, בלי שום חיות ופנימיות - אם כן, אילו שבחים והתפעלות צריכה לעורר האשה, באמנות שבה היא מציירת ומעצבת את פנימיותו וכל מהותו של הילד, שזה דבר שילך אתו לאורך כל ימיו. החיזוק הזה בחשיבות השליחות של האישה כאם הבית, הוא למעשה היסוד הטוב של ההצלחה של האשה בבית עם הילדים, כי זה נותן לה את הרצון הטוב לשמוח בתפקיד שלה. רק כאשר האשה מבינה שזו השליחות שלה לגדל את הילדים ושזו שליחות נפלאה ביותר, עם עומק עצום ומשמעות שאי אפשר לשערה, רק אז היא יכולה לשמוח בכל העול והמאמץ הכרוך בטיפול בילדים, שהם אנשים קטנים עם מידות רעות מאד, ואז היא תצליח. ומיותר לציין שלא תרגיש צער כלל.