לפעמים חלומות

גם היום קורנפלקס בחלב?" רוטנת הדס מול בתי "אז אני מעדיפה לא לאכול ובחדר המדרגות יש ריחות כל -כך מגרים"... בתי מביטה בה בחוסר ריכוז, מחשבותיה משוטטות בטרקליני פאר. "מה את מסתכלת עלי ככה? כאילו את לא מרגישה שהפכת לקערת חלב מהלכת, עם פתיתי קונפלקס שטים בתוכה. לא, לא בתי, אל תתחילי לדמיין לי את זה עכשיו, בבקשה"! הדס תולה את המעיל במקום המיועד לכך במסדרון "חבל שלא יום שלישי היום". "אז חבל שלא כל יום שהוא יום שלישי" צוחקת בתי ועיניה בוהות בנקודה בלתי מוגדרת מולה. היא מקשקשת בכפית בתוך הקערה ומנסה להעלות פתיתי קורנפלקס נוספים אלא שהנסיון נכשל .   הקערה כבר ריקה. "נכון הרבה ימים אני חושבת שחבל שהיום לא יום שלישי" מסכימה איתה הדס במפתיע   "זה קורה לי כשאני רעבה ומה לעשות ברוב הימים אני חוזרת רעבה הביתה וחושבת על ארוחת הצהריים הטעימה שהיתה יכולה להיות לי אם רק היה יום שלישי". "אהההמממ".... מהמהמת בתי. "יש לך חברות שהאבות שלהן מבשלים לפעמים? שאלה הדס פתאום. "לא יודעת, אף פעם לא חשבתי לשאול אותן". מושכת בתי בכתפיה."לך יש חברות כאלה?" בתי מתקשה להתמודד עם המציאות הבלתי נעימה של בלגן בבית ובחפצים, העדר ארוחות מסודרות ועוד כמה עניינים  שמפריעים לסדר הטוב  של התנהלות בבית. היא בורחת מהמציאות הזאת אל העלמה בטי, שלמרות היותה דמות דמיונית, הופכת לחברתה הטובה של בתי. הן יוצרות קשרים עמוקים ופנימיים ומגלות זו לזו סודות אישיים ביותר. כשעולמה של בתי ועולמה של העלמה בטי נפגשים, נדמה ששום דבר לא קיים מסביב הקשר ביניהן נמשך, עד שהן מגלות שלפעמים חלומות...