"אני מחכה לדודים שלי, אמרתי, מגלגל את תמונתם בין אצבעותיי
דמויותיהם של השניים היטשטשו והלכו בה, אולי גם בגלל הזיעה
שנכרכה בכף ידי, "אני לא יכול לעזוב את הנמל. הם יבואו לכאן ולא
ימצאו אותי" "דודים תמיד יודעים למצוא ילדים" אבירם אמר בקול בוטח.
הכל נעשה שחור מול עיניה ואז פתאום פילח כאב עז את רגלה הימנית
"אי" שמעה קול צווחה פתאום הבינה שהיא עצמה הצורחת."
סיפורה הכובש של שרינה, הילדה מקיבוץ 'פלוגות' שבשרון,
מתרחש בשנות השישים, ברקע פריחת תנועת הקיבוצים
והעליות הגדולות. חלומה הגדול של בת העשר הוא לגור
בבית אמיתי שיהיה לגמרי שלהם.
מחבלים מאיימים, גנבים מיסתוריים, נטישות כואבות
ותפקיד ראשי שנזנח - מתגלים בסופה של דרך
כאבני מדרך, שסוללות לשרינה את השביל אל בית
יהודי מואר, בית עליו לא ידעה אפילו לחלום.
Write Your Own Review