תלמיד חדש התקבל לישיבת מיר, למד בהיכל הישיבה
ולפתע הופתע למראה התכונה הקדחתנית.
הכל סגרו את ספריהם, רצו לקידמת האולם. התגודדו
בצפיפות. ראש על ראש, עמדו על גבי סטנדרים הפוכים,
בארבע קומות. מה קרה? שאל. "המשגיח עומד למסור
שיחה". נענה.
השיחה עצמה, נשמעה בדומיה מוחלטת, התחילה בקול
לחישה, שהלך וגבר, רעיונות כה עמוקים, שנאמרו ברגש עז
והותירו רושם כה עמוק. "מחיה מתים במאמרו" הגדירו אחד
מבכירי תלמידיו.
תורתו של המשגיח צפונה בספריו , "דעת חכמה ומוסר"
ו"דעת תורה" ים של חכמה, ואוקיינוס של רגש. המאמרים בנויים
לתפארת. מחכימים כל הוגה בם. בספר זה נעשה נסיון להציג
דוגמה מהגות המשגיח לפי הבנת העורך, ללכת בעקבותיו ולאחוז
בשיפולי אדרתו. בשולי כל מאמר צויין מקורו, בתקווה שהדברים
יעוררו את המעיינים לעיין במקורם ולהתפעל מעמקותם, מיריעתם
הרחבה ומעושרם המופלג.
בנוסף, כונסו מאמרי תלמידים בשם המשגיח וצורפו סיפורים
מפעימים שיאירו את דמותו הכבודה והעוצמתית, שחרטה רישומה
בלבבות מקושריו לעד.
Write Your Own Review