בעלות הכורת על אדמת אירופה, עם נשמותיהם של הטבוחים-
עלה בעשן הכבשן הווי חיי הקהילה היהודית.
את העידית שבחיים אלו, כל הנאצל והקדוש, אצר הסופר בליבו,
כל דמעה, כל אנחה יהודית טיפוסית, לוקטו במלקחים אחוזות בידו של
הרגש הדק ומודרכות על ידי עיניים יהודיות טהורות ונרשמו עבורנו.
מבטה של האם שריכך את העוני, אפלוליתו של בית המדרש שהוארה
בעת השקיעה, דרך הצוהר הקטן שמעל ארון הקודש, תחינותיהן של
האמהות בעזרת הנשים, פרצופו של הרחוב היהודי שרקד, התחזה
כמבוסם בפורים ודמע כמשתתף בעת צרה, פרכוסי תפילותיו של
ר' פיניע החסיד הקרלינאי, עם אנחותיו של ר' אלתר שואב המים.
זהו העושר השמור!"
Write Your Own Review