כי אתה עמדי ב

יהודים  רבים בדורינו עוברים  גלים  של הסתרות ונסיונות, יסורי הנפש כיסופי הגוף מאיימים לכלות אותם והם מנסים  בשעה קשה שכזו להרים את עיניהם פעם נוספת למרום, להתפלל, להתחנן, אולי עתה תתקבל התפילה, הישועה והזעקה אולי? אולי? כמה קשה לחוות את אותה שעה, אולם שבעתיים קשה, כאשר מתווספת לה ההרגשה כי הם עוברים את סבלם לבד! אין מי שיכול באמת לעזור להם!  אף אחד מכל רבים הסובבים אותם  מהחברים,  הידידים והקרובים אינו מרגיש באמת את הכאב העמוק של צרותיהם לבד, לבד,. וזה כל -כך כואב, כואב מאד, איכה ישבה בדד!! אלא שדווקא הרגשת בדידות נוראה זו, בכוחה להרים את האדם ולהביאו לידי   ההרגשה המיוחדת של 'ואני קרבת אלקים לי טוב' באותה שעה כשמתחזק האדם ונוטל פעם נוספת את ספר התהילים, יכול הוא שיחוש לפתע כי כל מילה עתה מאירה את נשמתו, מעיניו כבר זולגות דמעות והוא מרגיש כי באמת הוא לא לבד, יש מי שעובר עימו את שעותיו הקשות, יש מי שמלווה אותו ותומך בו. כי אתה  עמדי!!!