לא הלכתי רחוק

איזה יום נפלא בשביל לצבוע בירוק גדר של בית. רחלי תופתע לחלוטין כשתראה באיזו מהירות עבר מתכנון למעשה. חיוך כמעט בלתי נראה, נסתמן בזוית פיו, הלך והתרחב, עד שהפך לעובדה. צפת משפיעה עליו לטובה, אין ספק. איך חזר ואמר לה כשהתלוננה לאחרונה, על הנורות השרופות שלא הוחלפו ובכלל, על הדחיינות המרגיזה שלו בכל מה שנוגע לבדק בית. "עוד תראי משנה מקום משנה מזל, כאן אני כבוי, אין לי מרץ לשום דבר. שם יהיה הכל אחרת"... באותם ימים טרם ידעו מה שם יהיה לאותו "שם" והיכן הוא קיים, העיקר ללכת רחוק למקום שבו לא יכירום. "לא הלכתי רחוק"- הוא סיפורם של רחלי ודוד, שלא התכוונו ללכת רחוק, רק רצו הזדמנות להיפגש עם עצמם. "לא הלכתי רחוק" הוא גם סיפורם של חופית ויואב ושל רמי ליבנה שלמרות הכל, לא יכל להינתק משורשיו והם שלחו יונקותיהם הארוכות להגיע עדיו ולחברו חזרה אליהם. "לא הלכתי רחוק", הוא בעצם סיפורה של כברת -דרך לא שגרתית, שעשו הדמויות השונות בספר זה, בדרכם אל עצמם, אל זהותם ואל קונם. אם תרצו זהו גם סיפורם של קוראים רבים, שכל אחד במקומו ימצא בו, את נקודות החיבור אל עצמו.