עיוני ישראל

עיוני ישראל ספר ייחודי עמוק וקצר בבחינת מעט המחזיק את המרובה מלא וגדוש בכללים ופרטיהם כשולחן ערוך מבואר 'בכללי הפסק' במשנה ברורה באופן נפלא, בדור שלפנינו היה פשוט וברור ללומד מ"ב בקביעות את סגנונו והגדרות הכללים הללו, אלא שבזמננו אנו נבוכים פעמים רבות בדבריו, וכי קשה לדעת מה מסקנת המ"ב בין הדעות שכתב ולהבחין בדקויות הלשון ולאן דעתו נוטה; ואף מה כוונתו כשכותב 'וצריך עיון', שבעה דרכים! עוד בספר פרקים מרתקים 'סוד המבוכה' מדוע המ"ב לעיתים מציין את שם הפוסק בפנים המ"ב במוסגר ? ומדוע לעיתים מביאו בשם אומרו בפנים כמו וכתב החיי אדם...? וכל זה שלא כדרכו לציין 'בשער הציון' ששם מקומו; והאם יש הבדל בין סגנון 'וכתב' או 'ועיין',  ומה דעת רבותינו בזה. לסיום מובא בהוספות, מאמרי מחשבה בהיקף לפרטיו - השגחה כללית ופרטית; מהו מזל כללי ומזל יחיד, 'שלשה סוגי גזירות', גזירה והשתדלות, סוג ההשגחה במצרים על בני ישראל, ביאור נפלא ע"פ הרמב"ם והרמב"ן;  'גלות מצרים על שום מה' ? 'עיוני ישראל' בס"ד מביא תוספת תענוג עילאי 'בלימוד המשנה ברורה שהכל כל כך ברור וסדור על אופניו', וזכה 'במכתבי ברכה' לאחר שעיינו בכללים הגאונים הפוסקים שליט"א; רבי אביגדור נבנצאל, רבי ישראל גואלמן, רבי מתתיהו דייטש, רבי עמרם פריד.